הטרדה מינית יכולה לקרות בכל מקום- בעבודה, בלימודים, במקומות שירות ואף במרחב הציבורי. ​

נשים מכל קשת העבודה, ההשכלה והקידום המקצועי חשופות להטרדה מינית. ​

ההטרדות יכולות להיות בוטות ובנוכחות אחרים או מתוחכמות ומוסוות – כאלו שניתן להגיד עליהן “לא הבנת אותי נכון”.

כך או כך – הטרדה מינית אסורה על פי החוק. 

לצערנו, נשים רבות יעדיפו שלא להתלונן בגלל המחיר שיהיה עליהן לשלם.

 לא אחת שואלת הפונה האם מה שחוותה הוא הטרדה מינית? מה באפשרותה לעשות? מה הסיכונים והסיכויים בכל דרך שתבחר? ועוד.

באפשרותנו לתת לפונה מקום להתלבט בו ולתת לה כלים כדי שהחלטתה תהיה משוכלת עד כמה שאפשר.

.

החוק למניעת הטרדה מינית מגדיר 6 התנהגויות המהוות הטרדה מינית:

1. סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני

למשל: “אם לא תשכבי איתי אפטר אותך/אעביר אותך לתפקיד אחר/אפגע במשכורתך/אספר לבעלך ש…”.  

גם אם מדובר במעשה חד פעמי עדיין מדובר בהטרדה מינית.

2. מעשה מגונה– מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני

למשל: נגיעות, היצמדות, אוננות, חשיפת איבר המין, וכד’.  

גם אם מדובר במעשה חד פעמי עדיין מדובר בהטרדה מינית.

3. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות 

למשל: הצעה לקיום יחסי מין, הצעה לנשיקה, חיבוק וכו’.

לפי סעיף זה, חשוב להראות למטריד – במילים, במעשים, בעל פה או בכתב, שההצעות (וההתנהגות) אינן רצויות ואינן מקובלות.

במקרים של יחסי מרות – אין צורך להראות שהמוטרדת לא מעוניינת בהצעות.

עוד יודגש, כי ההצעה הראשונה לא תחשב כהטרדה מינית. ההצעה השניה ואילך תחשב כהטרדה.

4. התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות

למשל: “איזה יופי החולצה יושבת על החזה שלך”, שריקות, קריצות, התייחסות לחיי המין של העובדת.

גם כאן, במקרים של יחסי מרות  אין צורך להראות שהמוטרדת לא מעוניינת בהתייחסויות.

גם במקרה הזה, יש צורך בהתייחסויות חוזרות.

5. התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית 

למשל: משלוח מיילים פורנוגרפים, סיפור בדיחות גסות, הצגת תמונות עירום במקום העבודה. 

במקרה זה אין צורך להראות אי הסכמה ואין צורך בהתייחסויות חוזרות. די בהתייחסות חד פעמית כדי שהדבר ייחשב להטרדה מינית.

כמו כן, ההתייחסות לא חייבת להיות מופנית כלפי אדם ספציפי.

6. פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום

למשל: הפצת תמונות או סרטונים מיניים של האדם ברשת חברתית אינטרנטית או סלולרית.

הפרסום לא ייחשב הטרדה מינית אם יוכח כי נעשה:

(א) בתום לב

(ב) למטרה כשרה

(ג) בשם עניין אמיתי לציבור

(ד) נעשה בסבירות במטרה להביע דעה או ביקורת על בעל תפקיד ציבורי בקשר לתפקידו.

התצלום/סרטון יכולים להיות ערוכים או קטועים; הם ייחשבו כמטרידים כל עוד ניתן לזהות את האדם.

התנכלות – פגיעה, מכל סוג, שמקורה בהטרדה מינית, בתלונה או בתביעה שהוגשו על הטרדה מינית.

למשל: אסור לפטר עובדת, להעביר אותה לתפקיד פחות ערך, להפחית ממשכורתה, לשנות לרעה את שעות עבודתה וכו’ אם התנגדה לשתף פעולה עם ההטרדה המינית או אם התלוננה על כך.

.

1. ​ל​אסוף הוכחות.

2. לפנות לממונה למני​עת הטרדה מינית בתוך הארגון

3. להגיש תלונ​ה במשטרה

​4. להגיש תביעה אזרחית

לה​לן נפרט:

איסוף הו​כחות:

מדוע כדאי לאסוף הו​כחות?

במקרים רבים קשה להוכיח​ שהיתה הטרדה מינית, שכן מדובר במקרים של “מילה מול מילה” . 

לכן, ככל שניתן מומלץ להציע לפ​ונה להתחיל לאסוף ראיות. 

איך או​ספים הוכחות?

לספר ל(א)נשים במקום הע​​בודה. פעמים רבות מתברר שהפונה אינה המוטרדת היחידה. יתכן ויתברר שיש  עובדות נוספות שהוטרדו. כל ​זאת, בהנחה שהמוטרדות הנוספות ירצו להתלונן (ואין וודאות בעניין הזה).

​​לספר למישהו על ההטרדה בסמוך להטרדה. יש משמעות לעובדה שהיא מספרת בסמוך לאירוע, שכן זה מראה על אותנטיות של דיווח ויכול לעזור לה להוכיח שאכן מדובר בהטרדה ולא ב”תפירת תיק” למטריד, בדיעבד.

​להקליט את המטריד ולשמור תכתובות​.​

​​לפנות למטריד בכתב במסמך אישי, הכולל תאריך, לתאר את שהיה ולדרוש ממנו להפסיק. למשל: “ביום שלישי האחרון פנית אלי והערת הערות מטרידות באשר לגודל החזה שלי. התנהגות זו אינה מקובלת עלי ואני דורשת ממך להפסיק אותה, אחרת אאלץ להתלונן על הטרדה מינית…”. חשוב לשמור העתק מהמכתב.

לכתוב מייל / יומן אישי ובו תיאור הדברים, כולל תאריכים. ​

​בחלוניות הבאות תוכלי למצוא פירוט של כל דרכי הפעולה הנוספות (פניה לממונה בתוך הארגון (הליך משמעתי), הגשת תלונה במשטרה והגשת תביעה אזרחית)

במקומות עבודה שיש בהם מעל 10 עובדים יש (או לפחות צריך להיות) ממונה על מניעת הטרדות מיניות ובאפשרות העובדת לפנות אליה.​

במקומ​ות עבודה קטנים יותר, ניתן לפנות למנהל המקום.

על הממונה לדאוג לבדיקת התלונה. לשם כך הממונה עושה ברור עם המתלוננת, עם המטריד ועם גורמים נוספים אם היו מעורבים.

לאחר סיום הבדיקה של הממונה,  עליה להעביר את ממצאי בדיקתה למעביד ועליו לקבל החלטה האם היתה הטרדה מינית. ואם כן- כיצד לפעול.

במסגרת תפקידה, יכולה הממונה גם להמליץ להרחיק את המטריד מהמתלוננת ולהימנע מפגיעה במתלוננת (בין באופן זמני עד סיום הברור ובין באופן קבוע).

אם יסבור המעביד שהיתה הטרדה מינית הוא רשאי להעמיד את המטריד לדין משמעתי ויכול להטיל עליו ענישה משמעתית (אזהרה, נזיפה, הורדה בדרגה, פיטורים וכיו”ב). 

במקומות עבודה ציבוריים (שירות המדינה, רשויות מקומיות)- קיים בית דין מיוחד לדין משמעתי. 

הטרדה מינית והתנכלות הן עבירות פליליות שהעונש עליהן הוא 2 עד 4 שנות מאסר (תלוי בעבירה ובנסיבות).​

​למידע נוסף על ההליך הפלילי אפשר להיכנס ללשונית הליך פלילי

כדאי לציין בפני הפונה, שכיוון שלרוב שמדובר ברף יחסית נמוך של עבירות – הציפיה מההליך הפלילי צריכה להיות בהתאם.​

פעמים רבות, האופציה האזרחית יכולה לתת מענה טוב למוטרדות.​

המוטרדת יכולה לתבוע בבית הדין לעבודה את המטריד.

בדרך כלל בתביעה אזרחית התובעת נדרשת להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית (פסיכיאטרית) מהם הנזקים שנגרמו לה.

במקרה של הטרדה מינית, ניתן להגיש תביעה אזרחית גם ללא הוכחת נזק. במקרה זה מוגבל סכום התביעה עד 120,000 ש”ח. 

אם המעביד לא נקט באמצעים הדרושים להפסקת ההטרדה המינית או אם פגע בתנאי העבודה של העובדת, באפשרותה לתבוע גם את המעסיק. 

אם עובדת פוטרה מעבודתה בעקבות תלונה על הטרדה מינית, באפשרותה לתבוע מבית הדין לעבודה לתת צו שיורה למעסיק להחזיר אותה לעבודה. 

האתר עשוי להשתמש בקובצי קוקיז כדי להתאים אישית ולהקל על הניווט המרבי של המשתמש על ידי אתר זה. המשתמש רשאי להגדיר את הדפדפן שלו להודיע ​​ולדחות את התקנת העוגיות שנשלחו על ידינו.